כדי לעמוד על אישיותו כמפקד וכאדם, הנה מספר סיפורים קטנים כדי להדגים במי מדובר:
- לכל אלוף הייתה בתקופה ההיא "קופת האלוף", כלומר: סכום כסף חודשי למטרות וצרכים שהאלוף מחליט עליהם, כמו כיבודי לשכה והוצאות קטנות אחרות. מרבית האלופים השתמשו בקופה זו גם למטרות רחבות יותר, כמו אירוח במסעדות אחרי דיוני מטכ"ל או ישיבות בתל אביב, במיוחד במסעדת "אולימפיה" דאז. טליק נתן לי הוראה/פקודה מפורשת שהתשלום ייעשה בצ'ק אישי מחשבונו הפרטי בכל חודש. את הכסף מהקופה היה נותן ליחידות בהן ביקר לפי צרכים ובקשות המפקדים במקום. כך היה האיש.
- בסיורים ביחידות ובנסיעות אל או מחוץ למטה, ההוראה הייתה לקחת חיילי שריון כטרמפיסטים. חייל/קצין-טרמפיסט שהיה נכנס מסודר ונקי, זכה לשיחה אישית מטליק, לעומת חייל לא ממושמע ולא מסודר, שזכה בתלונה ובהעמדה לדין משמעתי ודיווח ללשכה על התוצאות.
חייל/קצין-מסודר, לאחר שהתאושש מההלם של מפקד הגיס, היה נשאל שאלות אישיות כולל בעיות ובשלב ב' היה עובר מבחן שריון מקצועי. אם הטרמפיסט היה עובר את המבחן והיו לו בקשות כמו חופשה מיוחדת עקב מחלת ההורים, או עזרה כלכלית בבית או עזרה חקלאית בתקופות העונות הבוערות - הייתי מברר עם מפקדיו והיינו משתדלים ללכת לקראתו לפי בקשת האלוף. במידה שהיה נתקל בחוסר ידע מקצועי באותה יחידה מכמה חיילים, מפקד החטיבה והמג"ד היו נקראים לראיון למתן הסבר מקצועי על רמת האימונים.
- כשהיה חולה שלח את מכונית השרד למחנה, שלא תעמוד ליד הבית ותנקר עיניים. מעולם לא הסכים להשתמש במכוניתו לנסיעות אישיות לאשתו או לבן, גם למרחקים ארוכים. ולפי בקשתו - הכיבוד בלשכה היה צנוע ומינימלי.
- ראיונות אישיים וראיונות תקופתיים - בנושא זה הייתה רוטינה של ראיונות של קצינים בכל הדרגות, גם להיכרות וגם לצורך קידום, כולל בקשות מיוחדות לראיונות. לאחר שמיעת הקצין, בעיותיו או הצעותיו, היה טליק עורך לו מבחן ידע מקצועי בשריון, איש-איש בתחומו - כמו סוגי הפגזים ומתי משתמשים בהם, מהירות הלוע, סוגי הפגזים, בעיות בתחום התותחנות והקשר. מי שעמד יפה במבחן - נקודות הזכות שנרשמו לו השתלמו בעתיד גם בקידום ובדרגה.
תערובת הנשק והפגזים בלשכה של טל הפכה לשם דבר, וכל קצין שזומן לראיון התקשר אלי יום קודם להתעדכן בחידושים בתוספות ובשאלות המכשילות. וכשאני אומר להתעדכן, זה כלל גם קצינים בדרגות בכירות ביותר, מג"דים ומח"טים - כך הוא היה כמפקד.