השיטה בארצות הברית היא כזו שכל שופט פדרלי יכול להוציא להוציא צווים שיש להם השלכה על כל הממשל הפדרלי בארצות הברית. שיטה זו התפתחה בעשורים האחרונים, ויש מחלוקת אקדמית האם נכון להעניק לשופט בודד, שמונה על-ידי אובמה או ביידן, את הכוח לעצור מדיניות רחבת היקף שנשיא ארצות הברית מנסה לקדם בנושאים על בסיסם הוא נבחר, כמו בלימת שטף ההגירה הבלתי חוקית דרך מקסיקו וגירוש מסתננים בלתי חוקיים. עד שהנושא מגיע בערעור לעליון שם יש לרפובליקנים שליטה (6-3) יחלפו חודשים רבים ובינתיים דונלד טראמפ לא יכול לקדם את המדיניות שלו. וגם השופטים הרפובליקנים שם אינם בכיס שלו. בסוף השבוע טראמפ כתב לנשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס: "המטרה שלנו היא להפוך את אמריקה לגדולה שוב, ושאיפה כה גבוהה לעולם לא תוכל להיעשות אם שופטים רדיקליים ומפלגתיים יורשו לעמוד בדרכו של הצדק. אם השופט רוברטס ובית המשפט העליון של ארה"ב לא יתקנו מיידית את המצב הרעיל הזה, יהיו צרות!" טראמפ הוא הרבה יותר אגרסיבי בהשוואה לממשלת ישראל. בישראל הממשלה מצייתת לעליון גם במקרים שבהם ברור שאין כל בסיס משפטי לפסיקה והיא נועדה לשרת מוסד שרוצה לשמור לעצמו כמה שיותר כוח, תוך שהוא מצוי בניגוד עניינים חריף. אם טראמפ מתלונן על המערכת המשפטית האמריקנית, כשמחצית מהשופטים הפדרלים הם רפובליקנים, וכשהעליון מצוי בשליטה של הרפוליקנים, מה יאמרו בימין הישראלי? כאן המערכת המשפטית נשלטת באופן ברור על-ידי השמאל, וגם אותם שופטים שמרנים כמו כנפי שטייניץ, יעל וילנר, או אלכס שטיין - היו נחשבים אקטיביסטים מאוד באמת מידה אמריקנית. נדמה לי שאט אט אנחנו מתקרבים לרגע שבו העם לא יציית לפסקי הדין. בנימין נתניהו כבר אמר באופן מפורש שלא יציית לפסק דין שכופה עליו ראש שב"כ שאין לו אמון בו. זה לא רק עניין של לגיטימיות דמוקרטית. זה כבר עניין של סכנה לביטחון הלאומי של עם ישראל. אנחנו מתקרבים בצעדי ענק למשבר חוקתי שעלול לגלוש למלחמת אזרחים. ונתניהו מיישר קו עם טראמפ במאבק המשותף כנגד הדיפ סטייט הווקיסטי בשתי המדינות.