שיעור האמון הציבורי בצה"ל עומד לכל אורך מלחמת חרבות ברזל על 90%, לעומת אמון של 24% בלבד בממשלה ושל 68% במשטרה (שיעור גבוה בהרבה מאשר בימי שגרה). כך מעלים הסקרים שעורך המכון למחקרי ביטחון לאומי. האמון ברמטכ"ל,
הרצי הלוי, עומד על 69%;
יואב גלנט נהנה מאמון של 58%, ו
בנימין נתניהו - 28% בלבד. 80% מהציבור נותנים אמון בכשירותם של המפקדים והחיילים, והאמון בדובר צה"ל, דניאל הגרי, עולה בהתמדה והגיע ל-86% בשבוע החמישי.
מתחילת המלחמה מביעים הנשאלים אמון גבוה בכך שצה"ל ינצח ברצועת עזה וגם בזירה הצפונית - אם תיפתח מלחמה שם (קרוב ל-90% ביחס לשתי השאלות). מרבית הנשאלים סבורים, כי מטרות הלחימה ברצועה יושגו במידה רבה או במלואן (76% בשבוע החמישי למלחמה, לעומת 56% בשבוע השלישי). בשבוע החמישי גם צפו 79% שהאיום מרצועת עזה יוסר במלואו או בחלקו, לעומת 65% שבועיים לפני כן.
עם זאת, מדגישים חוקרי המכון, לא ניתן להסיק מנתונים אלו שאין משבר אמון בצה"ל, שכן הם עשויים לשקף שתי תופעות אחרות: זיקה רגשית לצבא בזמן מלחמה קשה, ודחייה עד לאחר המלחמה של השפעותיו של מחדל 7 באוקטובר על האמון בצה"ל. עוד הם מציינים, כי באופן קבוע האמון בצה"ל גבוה בהרבה מאשר האמון בממשלה ובגורמים פוליטיים אחרים. לציבור יש צורך מוראלי לתת אמון בצבא, אותו - בניגוד לפוליטיקאים - לא ניתן להחליף, הם מסבירים.
לדברי אנשי המכון, חשוב להבחין בין תפקוד הצבא בשעות ובימים הראשונים למלחמה והפגיעה באמון שנוצרה בעקבותיהם, לבין האמון שהציבור מביע כעת ביחס להמשך הלחימה עצמה ולתוצאותיה. סביר להניח, כי ככל שהזמן יחלוף, ובעיקר עם סיום המלחמה, תתפתח הפנמה של עוצמת האסון והכשל, והציבור ירשה לעצמו לשאול שאלות קשות שהתשובות עליהן ישפיעו על האמון שלו גם בצה״ל.
"לקיחת האחריות המיידית על הכשל מצד גורמי הצבא הייתה צעד ראשון וקריטי בשיקום האמון. מנגד, העובדה שהדרג המדיני נמנע כמעט כולו מלעשות זאת, עשויה להיות אחת הסיבות לשפל באמון הציבור בו. ההישגים המבצעיים שיתקבלו בשדה הקרב ודאי ישפיעו גם הם על היכולת להחזיר את אמון הציבור באופן מהותי, בעוד הצבא יידרש לספק לאזרחים תשובה לשאלה שעודנה מרחפת: מה קרה בבוקר שבת 7 באוקטובר?
"מובן שהתשובה לכך תכלול הצפה של רצף כישלונות ומחדלים, אך תשובות אמינות עדיפות על ריק ופער בלתי ניתן לתיווך בין תפיסת צה"ל כצבא בעל יכולות מבצעיות מהשורה הראשונה, לכישלונו לספק ביטחון בסיסי לאזרחים בבתיהם. הצעד הראשון בשיקום יכולות הצבא הוא לכן הכרה בכישלונות ובמחדלים ותיקונם. הכרה ותיקון הם גם תנאי הכרחי לחידוש האמון, ולכן לא תהיה אפשרות זולתי מתן מענים מלאים לשאלות המתבקשות", מסיימים החוקרים.