השופט: אהוד קפלן, בית משפט השלום בחדרה המועד: יום שלישי, 9.10.12, שעה 08:30 הנושא: תיקים פליליים הערה טכנית אך מהותית: כמו בכל בתי המשפט בארץ, גם בבית משפט השלום בחדרה אמור יום הדיונים להתחיל בשעה 08:30 - אך זוהי השעה בה רק מתירים המאבטחים להיכנס לבניין, כך שאין שום אפשרות להתחיל את היום בזמן. כמה דקות פה, כמה דקות שם, ובמבט שנתי מצטברות עשרות שעות. כמה מהשופטים בחדרה ניסו לשנות את המצב ולשכנע את המשמר לאפשר כניסה קצת מוקדם יותר, אך כפי שאומר אחד מבאי בית המשפט: "יותר קל להביא את השמש לזרוח במערב". ועוד הערה טכנית: לוח השמות בכניסה לבניין הוא חלקי בלבד, מה שמן הסתם מוסיף בלבולים ועיכובים.
למזלו של השופט אהוד קפלן, כבר ב-08:35 מתייצבים באולמו הקטנטן שני הצדדים והוא מקדם זאת בסיפוק גלוי לעין. למרות שהאולם קטן מאוד, קפלן סובל מן החום ומוותר על הגלימה - מה שבהחלט מסמל את גישתו הידידותית והלא-פורמלית, שאינה גולשת מעבר לגבולות הסביר.
בתיק הראשון מקיים קפלן דיון שלא לפרוטוקול ומפגין בקיאות רבה בראיות שכבר הוגשו מטעם התביעה. כאשר הסניגור מבקש דחייה, אומר לו קפלן: "ממילא תצטרכו לנהל ראיות". ואילו כאשר הסניגור מבקש לדבר על תיקים אחרים של מרשו, קפלן קוטע אותו מיד: "אל תספר לי, כי אני לא אמור לדעת. בוא נקבע את התיק להוכחות, תוכיח שכבר שילמת קנס מינהלי וזו טענה שיכולה להקים לך זיכוי".
גם לכפור וגם לשלם קנס כמו כל השופטים, גם קפלן סובל מתקלות במערכת המחשב, אבל הוא מנצל את הזמן לדפדוף ביומן כדי לקבוע מועד להוכחות. קפלן מציע את 23.10.12, אך התובע אומר שלא יודע אם יוכל לזמן את העדים בהתראה כה קצרה. קפלן, כנראה בבלבול שנובע מריבוי החגים, אומר שיש לו יותר מחודש להזמין אותם, אך כאשר התובע מזכיר לו שאנחנו כבר בשליש הראשון של אוקטובר - הוא מתנצל וקובע ל-21.11.12 מהשעה 11 עד השעה 4. "התיק לא יצטרך את כל הזמן הזה", הוא מעיר ומציין שבאותו יום תישמע גם פרשת ההגנה, כי "זה לא תיק רצח. הטענה המקדמית [בנושא הקנס שכבר שולם] תתברר יחד עם שאר הטענות שלכם, כי אחרת לא נצא מזה".
עד כאן נוהל הדיון מחוץ לפרוטוקול, וכעת מכתיב קפלן במהירות ובדייקנות את טענות הנאשם בדבר תשלום קנס מינהלי. התובע תוהה האם הנאשם כופר גם בעובדות כתב האישום, קפלן משיב בחיוב אך מעיר: "אבל אני לא כל כך מבין איך אפשר גם לכפור בעבירה וגם לומר ששילמו קנס, למרות שזה יכול לקרות, כי הוא [הנאשם] אומר שמוכן לשלם [למרות שלשיטתו לא ביצע עבירה]". התובע טוען שבדיון הקודם לא כפר הנאשם בעובדות, אך קפלן זוכר היטב שדווקא כן הייתה כפירה כזו.
"יש לך עוד תיק", אומר קפלן לתובע, אבל יש בעיה: הנאשם לא הגיע, ולפי הנחיות נשיא בית המשפט יש להמתין חצי שעה ו"אין מה לעשות". בשעה 08:58 מחדש קפלן את הדיון, התובע מבקש צו הבאה וקפלן נענה לבקשה.
"התכוונתי לשנה העברית" בינתיים נכנס סניגור המייצג נאשם בתיק מס הכנסה, וקפלן קולט די מהר שיש כאן בעיה: "יש לך בכלל קשר עם הנאשם?", הוא שואל והסניגור מתחיל לגמגם. "אתה רואה?", מגיב קפלן. "נוציא לו צו הבאה. אני לא צריך ראיית מסירה כדי להוציא צו הבאה; אם עורך הדין שלו יודע - [זה נחשב ש]גם הוא יודע".
קפלן מוציא את הצו וגם מנסה לקדם את התיק לכשיתנהל: "יש עדים שאתה יכול לוותר עליהם? מי שאתה לא מוותר עליו - אני מזמין אותו. [אם לא יהיה דיון] אני אמצא מה לעשות בזמן הזה, אני מדבר על הזמן של העדים". קפלן בקיא בשמות העדים ובפרטים, וכאשר הסניגור אומר שהכוונה היא להגיע להסדר, הוא מציין: "נדיר שהתיקים האלה מתנהלים, לכן אני קובע אותו לשעה כזו [אחרי הצהריים] ולא לבוקר". לתובעת, שלמעשה אינה מייצגת בתיק זה אך יכולה להעביר את החומר, אומר קפלן: "אדפיס לך את כתב האישום אם המחשב יתן לי להדפיס. הוא עושה מה שאני רוצה, לא מה שאני רוצה".
הלאה. עוד תיק מס הכנסה, בו "יש הסדר תשלומים שאמור להסתיים השנה", כפי שמציין קפלן. הסניגור מעיר שלמעשה ההסדר הוא עד יולי 2013, אבל קפלן יוצא מהטעות הקטנה באלגנטיות ובצחוק: "התכוונתי לשנה העברית". אם הנאשם ישלם, הוא מרצין, לא ישלח אותו למאסר בפועל. כרגיל, קפלן בקיא בפרטי התיק ובהסכמת הצדדים דוחה לחודש פברואר כדי לקבל חוות דעת של הממונה על עבודות שירות. הערת אגב של קפלן מלמדת על חריצותו: הדיון נקבע לשעה 14:00, כי "אני תורן באותו יום ובשעה כזו מתפנה".
ביומן רשומים כל החגים בתיק הבא, שוב ענייני מס הכנסה, מבקש הסניגור דחייה כדי לאפשר למרשו להסיר את המחדל: חוב ניכויים בסך 7,000 שקל. "זו לא צריכה להיות בעיה, אם הוא שילם 400,000 שקל בזמן קצר", מסכים קפלן. "לא היו בתיק הזה הרבה דחיות, אני אדחה לדצמבר".
גם בתיק הבא מבקש הסניגור "דחייה קצרצרה" כדי לסיים את דיוניו עם פקיד השומה. קפלן מגיב ביעילות: "יש מניעה שהנאשם ישיב היום על כתב האישום? שיודה, אני לא ארשיע אותו ונוכל להתקדם בלי תאריך להוכחות". אך בעוד התובעת מסכימה, הסניגור חוזר על בקשתו לדחייה. קפלן קצת מתקשה למצוא תאריך, כי ב-18.10.12 יש לסניגור תיק הוכחות בחיפה, ו-29.11.12 שמציעה התובעת הוא תאריך רחוק מדי לטעמו. חוץ מזה, טוען הסניגור המוסלמי, זהו חג הקורבן. קפלן: "רשומים לי פה ביומן כל החגים של כל העדות, והיום הזה הוא לא חג" - והדיון אכן נקבע לסוף נובמבר.
השורה התחתונה: שופט ידידותי ואנושי, המאזן בצורה נכונה בין שמירה על הכללים הפרוצדוראליים לבין ייעול הדיון למרות אילוצים חיצוניים שלא תמיד מאפשרים לו זאת. יעילות: 9. מזג שיפוטי: 9. 